מרכז הלב - J MEDICAL Odoro Integration Test

מרכז הלב

מרכז הלב בניהולו של פרופ' שמואל בנאי, מנהל המערך הקרדיולוגי של המרכז הרפואי תל אביב (ביה"ח איכילוב), הינו מרכז חדשני המאגד קרדיולוגים מובילים בישראל ומאפשר מתן טיפול מלא ומיטבי, תוך שיתוף פעולה בין תחומי, וראייה רחבה של כלל בעיות הלב.

הצוות כולל מומחים מתחומים שונים הקשורים לרפואת הלב, ובהם מניעה של מחלות לב, איזון של גורמי סיכון, טיפול בתעוקת חזה, צנתורי לב מתקדמים, טיפול תרופתי ופולשני בתחומי הפרעות קצב וקוצבים, מעקב וטיפול במחלות מסתמי הלב, אי ספיקת לב.
שיתוף הפעולה בין טובי המומחים, מאפשר לנו לתת מענה כולל ומהיר, במקום אחד, החל משלב האבחון, בדיקות הדמיה רלוונטיות, דיון רב תחומי בין צוות הקרדיולוגים לגבי אפשרויות הטיפול, הפניה לפעולות בזמינות גבוהה, הענקת הטיפול המיטבי ומעקב ארוך טווח , והכל תחת קורת גג אחת.
במסגרת ״המסלול המהיר״ – אנו מתחייבים לתת מענה ראשוני על ידי קרדיולוג לבעיות דחופות בתוך 72 שעות.
אצלנו המטופל במרכז – אנו מציעים רפואה מותאמת אישית. אנו לומדים את הדאגות והצרכים שלך, ומסבירים את האפשרויות הטיפוליות. הניסיון שלנו לימד אותנו שהבנה ושקלול של כלל הגורמים האישיים שלך הם מרכיב חיוני בהצלחת הטיפול.

תחומי פעילות מרכז הלב

חוות דעת רפואיות

ייעוצים רפואיים דחופים

(בתוך 72 שעות)

מערך בדיקות רפואיות

ייעוץ במקרים רפואיים מורכבים

תחומי השרות

מחלות לב בהריון

מח' כלי הדם הקטנים של הלב

בדיקות עזר

אקו לב

אקו לב במאמץ

הולטר לב

ארגומטריה

הצוות הרפואי

לקביעת פגישה

072-330-7550

או להשארת פרטים

פרופ' שמואל בנאי

מומחיות: מומחה לרפואת הלב

תפקיד: מנהל המערך הקרדיולוגי של המרכז הרפואי תל אביב (ביה"ח איכילוב).

פרופסור מן המניין במסלול האקדמי, ראש מרכז-על למחקר והנדסה רפואית של הלב וכלי הדם, וראש הקתדרה לקרדיולוגיה התערבותית ע"ש וולטון, באוניברסיטת תל אביב.

פרופסור שמואל בנאי הוא מנהל המערך הקרדיולוגי של המרכז הרפואי תל אביב (ביה"ח איכילוב).

פרופסור מן המניין במסלול האקדמי, ראש מרכז-על למחקר והנדסה רפואית של הלב וכלי הדם, וראש הקתדרה לקרדיולוגיה התערבותית ע"ש וולטון, באוניברסיטת תל אביב.

פרט לעבודתו הקלינית בבית החולים ובאקדמיה באוניברסיטת תל אביב, עוסק ברפואה מונעת בקהילה במסגרת מרפאה לרפואת הלב בתל אביב.

קודם לכן, לתל אביב היה פרופ' בנאי מנהל יחידה במערך הקרדיולוגי בבית החולים האוניברסיטאי בהדסה עין כרם, בירושלים, וקודם לכך היה מנהל יחידת הצנתורים וסגן מנהל המחלקה הקרדיולוגית בבית החולים ביקור חולים בירושלים.

את לימודי הרפואה סיים בשנת 1981 בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים, והתמחה בקרדיולוגיה בבית החולים "ביקור חולים" בירושלים, בין השנים 1988-1991 היה בהשתלמות במחקר בסיסי בקרדיולוגיה ובביולוגיה של הלב וכלי הדם במכוני הבריאות הלאומיים של ארה"ב שבמדינת מרילנד (NIH).

מאז שנת 1991 מלמד פרופ' בנאי סטודנטים לרפואה בשנים הפרה-קליניות ובשנים הקליניות. במהלך השנים הוא זכה מספר רב מאד של פעמים בתואר של מורה מצטיין של האוניברסיטה העברית. הוא מלמד בקביעות מתמחים בקרדיולוגיה ובפנימית, ורופאי משפחה וקרדיולוגים בקהילה.

במשך השנים הדריך מספר רב מאד של סטודנטים לתוארי: דוקטור לרפואה, PhD, ולתואר מוסמך, במסגרת האוניברסיטאות בירושלים, בתל אביב ובחיפה.

פרופ' בנאי משמש כחוקר ראשי במספר רב של מחקרים קליניים בינלאומיים. 

מוזמן תדיר כמרצה אורח בכינוסים בארץ ובחו"ל בנושאי רפואת הלב וכלי הדם.

פרסם מספר רב של מאמרים בעיתונות המדעית המובילה ומנהל רפואי של מספר פרויקטים לפיתוח טיפולים חדשים במחלות הלב וכלי הדם. 

פרופ' יאן טופילסקי

מומחיות: מומחה בקרדיולוגיה

תפקיד: משנה למנהל המערך הקרדיולוגי ומנהל האשפוז הקרדיולוגי, מנהל השירות לקרדיולוגיה לא פולשנית, המערך הקרדיולוגי.

השכלה

אוניברסיטת תל-אביב

התמחות

פנימית וקרדיולוגיה

שטחי התעניינות ועיסוקים מיוחדים

מחלות לב מסתמיות

מחלות פריקרד ומיוקרד

השתלמויות

Advanced echocardiography – Mayo Clinic Rochester MN

Advanced heart failure – Mayo Clinic Rochester MN

Heart transplantation – Mayo Clinic Rochester MN

ניסיון קליני

1997-2001 מתמחה בפנימית ט', המרכז הרפואי תל-אביב

2002-  מומחה ברפואה פנימית וחוקר במכון וייצמן

2003-2007 מתמחה בקרדיולוגיה, המרכז הרפואי תל-אביב

2008-2012 מומחה בקרדיולוגיה, המרכז הרפואי תל-אביב

השתתפות בכנסים

כ-60 הצגות בכנסים מדעיים

פרסומים מדעיים

כ 187 פרסומים מדעיים

חברות באיגודים מקצועיים

איגוד הרפואה ישראל

האיגוד הקרדיולוגי ישראל

איגוד אקו קרדיוגרפיה ארצות הברית

לרשימת הפרסומים לחצו כאן

ד"ר עופר חבקוק

ד"ר עופר חבקוק

מומחיות: מומחה לקרדיולוגיה ואי ספיקת לב

תפקיד: מ"מ מנהל מח' אשפוז קרדיולוגי, המערך הקרדיולוגי, איכילוב.
מנהל מרפאת אי ספיקת לב מתקדמת, איכילוב.

ד"ר עופר חבקוק בוגר לימודי רפואה, האוניברסיטה העברית הדסה, ירושלים. 

מומחה לרפואה פנימית, איכילוב, תל אביב.

מומחה לקרדיולוגיה, איכילוב, תל אביב.

​לאחר התמחות-על באי ספיקת לב מתקדמת, השתלות לב ומכשירים מכניים, USC, לוס אנג'לס, קליפורניה.

   

חברות באיגודים מקצועיים:

חבר באיגוד הישראלי לקרדיולוגיה והחוג לאי ספיקת לב,

Heart Rhythm Society, European Society of Cardiology, American Society of Cardiology, American Heart Association

שותף לכתיבת 68 מאמרים.

לרשימת פרסומים לחצו כאן

ד"ר מעין קניגשטיין

ד"ר מעין קניגשטיין

מומחיות: מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה

תפקיד: רופאה בכירה ביחידה לקרדיולוגיה התערבותית, מערך הלב, המרכז הרפואי תל אביב איכילוב.

ד"ר מעין קניגשטיין, קרדיולוגית ומצנתרת בכירה ביחידת הצנתורים של המרכז הרפואי תל אביב, איכילוב. מרצה בכירה בפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב.
ד"ר קניגשטיין תהלך הכשרה ארוך שכלל, מעבר ללימודי הרפואה, התמחות ברפואה פנימית בבית חולים שיבא, התמחות בקרדיולוגיה וקרדיולוגיה התערבותית במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), והשתלמות מחקרית בביצוע מחקרים קליניים ב
CRF- cardiovascular research foundation בניו יורק.

עיקר עיסוקה כיום הוא ביצוע צנתורי לב כליליים תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות.

ד"ר קניגשטיין מתעניינת במיוחד בהדמיה תוך כלילית ובהבנת הפיזיולוגיה של זרימת הדם בעורקי הלב, ולכן היא משתמשת באופן קבוע בטכנולוגיות שמאפשרות לנו, כמצנתרים, להתאים את הטיפול הנכון והטוב ביותר למטופל. בנוסף, היא מבצעת פעולות נוספות בחדר הצנתורים לטיפול במחלות מבניות של הלב, כגון החלפה של המסתם האורטלי בצנתור וכן טיפול חדשני לסובלים מתעוקת חזה יציבה. מעבר לצנתורים היא רואה חשיבות רבה במעקב אחר המטופלים, איזון תרופתי נכון ומניעת הישנות של אירועי לב בעתיד.

במקביל לעבודתה בחדר הצנתורים ד"ר קניגשטיין עוסקת באופן קבוע במחקר בתחומים שונים של רפואת הלב- מחלת לב כלילית, מחלה מיקרווסקולרית (של כלי הדם הקטנים של הלב), שימוש בתומכנים, תעוקת חזה יציבה, מחלות לב מבניות ועוד.

ד"ר קניגשטיין מרצה בכירה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, מלמדת סבבים רבים של סטודנטים לרפואה, ואחראית על תכנית הוראת הסטודנטים ותכנית ההתמחות בקרדיולוגיה של מערך הלב.

חברות באיגודים מקצועיים:

האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה, החוג לקרדיולוגיה התערבותית.

לרשימת הפרסומים לחצו כאן

ד"ר אודי חורין

ד"ר אודי חורין

מומחיות: מומחה לרפואה פנימית וקרדיולוגיה

תפקיד: רופא בכיר ביחידה להפרעות קצב וקיצוב של המערך הקרדיולוגי בבית החולים איכילוב.

ד"ר אודי חורין רופא בכיר ביחידה להפרעות קצב וקיצוב של המערך הקרדיולוגי בבית החולים איכילוב. 

סיים את לימודי הרפואה באוניברסיטת בן גוריון, ובהמשך סיים בהצטיינות לימודים לתואר PhD בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון.

לאחר סיום התמחות כפולה ברפואה פנימית ובקרדיולוגיה בבית החולים איכילוב המשיך להתמחות-על באלקטרופיזיולוגיה וטיפול בהפרעות בקצב הלב בבית החולים ב-NYU LANGONE MEDICAL CENTER בניו יורק.

אחרי שסיים בהצלחה 3 התמחויות בארץ ובחו"ל הצטרף ד"ר אודי חורין לנבחרת המצויינת של רופאים ביחידה לאלקטרופיזיולוגיה בבית החולים איכילוב.

ד"ר אודי חורין נותן מענה למטופלים עם הפרעות בקצב הלב כמו פרפור פרוזדורים, הפרעות קצב שמקורן בפרוזדורי הלב או בחדרי הלב, וכן במחלות של מערכת ההולכה החשמלית של הלב ודופק איטי. 

ד"ר חורין מטפל בהפרעות קצב על רקע גנטי כמו תסמונת LONG QT ותסמונת ברוגדה.

"אחד האספקטים המספקים ביותר בעבודה שלי הוא לאתר את הסיבה להפרעת הקצב, לזהות במדויק את המקור ולמצוא לו פתרון. אני מאמין שהמטופלים הינם שותפים מלאים להצלחת הטיפול, ועל כן אני דן איתם אודות אפשרויות הטיפול, מרכיבים גנטיים, והחששות שלהם בכדי להשיב להם איכות חיים מקסימלית".

שטחי התעניינות ועיסוק מיוחדים: 

הפרעות קצב

אבלציית פרפור פרוזדורים, SVT, VT

השתלת קוצבים ודפיברילטורים 

חברות באיגודים מקצועיים: 

חבר באיגוד הישראלי לקרדיולוגיה, החוג לאלקטרופיזיולוגיה, החוג לקרדיולוגיה התערבותית

Heart Rhythm Society, European Society of Cardiology.

כתבות ופרסומים:

הפרעות קצב לב

פרפור פרוזדורים

קוצבי לב ודפיברילטורים

ד"ר ניר פלינט

ד"ר ניר פלינט

מומחיות: מומחה בקרדיולוגיה ורפואה פנימית

תפקיד: רופא בכיר, השרות לקרדיולוגיה לא פולשנית, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב).

השכלה: בוגר הפקולטה לרפואה בטכניון

2006-2007 סטאז' במרכז רפואי רבין.

2008-2012 התמחות ברפואה בפנימית, מרכז רפואי מאיר.

2012-2013 עמית מחקר, מכון הלב Boston University Medical Center, בוסטון, ארה"ב.

2014-2017 התמחות-על בקרדיולוגיה, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל-אביב, בי"ח איכילוב.

2017-2020 – השתלמות עמיתים (Fellowship) באקו-לב ומחלות לב מסתמיות Cedars-Sinai Medical Center, לוס אנג'לס, ארה"ב.

משנת 2020 רופא בכיר במערך הקרדיולוגי באיכילוב.

פעילות אקדמית:
כ- 50 פרסומים מקצועיים בכתבי עת רפואיים.

שטחי התעניינות ועיסוק: מחלות מסתמיות, אקו-לב, אקו-לב דרך הושט, תיקון והחלפת מסתמים בצינתור.

חבר באיגוד הקרדיולוגי הישראלי.

ד"ר שפיק חורי

מומחיות: מומחה לקרדיולוגיה, מחלות שריר הלב ורפואה פנימית

תפקיד:רופא בכיר, המרפאה לקרדיומיופתיות (מחלות שריר הלב), המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב).

ד"ר שפיק חורי, בוגר הפקולטה לרפואה בטכניון. סיים בהצטיינות התמחות ברפואה פנימית בבית חולים "מאיר" ובקרדיולוגיה במערך הקרדיולוגי באיכילוב.

לאחר שסיים שתי התמחויות בארץ, המשיך ד"ר חורי להשתלמות עמיתים (Fellowship) בת שנתיים בלונדון שבאנגליה בחסות ה- European Society of Cardiology. במסגרת זו השלים התמחות-על בקרדיומיופתיות (מחלות שריר הלב) בבית החולים St. George's, וב- MRI של הלב בבית החולים Bart's.

ד"ר חורי נותן מענה מקיף למטופלים עם קרדיומיופתיות תוך שילוב ייחודי של מגוון אספקטים: אבחנה וטיפול, הדמיית הלב בעזרת MRI, סקירה של בני משפחה, בדיקות גנטיות, מעקב ועוד. נוסף על כך, בין עיסוקיו גם תחום הקרדיולוגיה של הספורט, בדגש על הבחנה בין פיזיולוגיה לפתולוגיה וכן אבחון וטיפול במחלות שריר הלב בספורטאים.

בנוסף לעבודתו הקלינית, ד"ר חורי עוסק באופן קבוע באקדמיה ובמחקר. הוא מלמד סטודנטים לרפואה, מורה מצטיין מטעם הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ואף שימש כמורה בחוג לקרדיולוגיה של הספורט ב- St. George's University of London.

לרשימת הפרסומים לחצו כאן.

שטחי התעניינות ועיסוק מיוחדים:

מחלות שריר הלב
MRI של הלב
גנטיקה של מחלות לב
אי ספיקת לב

חברות באיגודים מקצועיים:

האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה, החוג למחלות שריר הלב והפריקרד
European Society of Cardiology

מן התקשורת

לקביעת פגישה

072-330-7550

או להשארת פרטים

אבחון ומניעה של מחלת לב כלילית, אוטם שריר הלב, וצנתורים

מחלת לב כלילית טרשת העורקים וצנתורי לב

מחלת לב כלילית הינה הסיבה המובילה לתחלואת לב ותמותה ממחלות לב. העורקים הכליליים הם עורקים אשר מספקים דם לשריר הלב. היצרויות בעורקים אלו גורמים להפרעה באספקת דם לשריר הלב דבר שעלול להוביל לתעוקת חזה (כאבים או לחץ בחזה בזמן מאמץ), אוטם שריר הלב ("התקף לב") ואף מוות.

ההיצרויות והחסימות בעורקי הלב הינם תוצאה של מחלה הנקראת טרשת עורקים- תהליך שמאופיין בשקיעה של שומנים, תאי דלקת וסידן בדפנות העורקים. ניתן להאט ואף למנוע את קצב התקדמות טרשת העורקים על ידי איזון של גורמי הסיכון להתפתחות המחלה על ידי הימנעות עישון, שמירה על לחץ דם מאוזן, איזון שומני הדם ואיזון ערכי הסוכר.

גורמי הסיכון להתפתחות מחלת לב כלילית הינם גיל (מעל 55 בגברים ו 65 בנשים), נטייה גנטית, עישון, יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, השמנת יתר וסוכרת.

קיימות מספר בדיקות לזיהוי והערכה של נוכחות של מחלת לב כלילית. הבדיקה הבסיסית ביותר הינה בדיקת אק"ג במאמץ, או ארגומטריה, בבדיקה זו המטופל מבצע מאמץ על הליכון תוך כדי רישום של אק"ג. בדיקה זו עשויה לעיתים לזהות בעיה באספקת דם לשריר הלב בעת מאמץ.
בדיקות לא פולשניות נוספות עם רמת דיוק גבוהה יותר הינן אקו לב במאמץ או מיפוי לב. בדיקת אקו לב במאמץ הינה בדיקה במהלכה המטופל מבצע פעילות גופנית ובשיא המאמץ מבוצע אקו לב. בדיקה זו אינה כרוכה בחשיפה לקרינה, היא מאפשרת זיהוי של איסכמיה (מצב בו קיימת אספקת דם מופחתת לשריר הלב), ובנוסף מאפשרת לנו להתרשם מתפקוד הלב ומסתמי הלב במנוחה ובמאמץ.
מיפוי לב מתבסס על הזרקה של חומר רדיואקטיבי דרך הוריד, בעת מאמץ או לאחר הזרקה של תרופה המדמה מאמץ. מטרת הבדיקה היא להעריך את זרימת הדם לשריר הלב ואת חיות שריר הלב.

CT של עורקי הלב או "צנתור ורטואלי" הינה בדיקה לא פולשנית נוספת, אשר מאפשרת הערכה של נוכחות טרשת בעורקי הלב וזיהוי של היצרויות משמעותיות בעורקי הלב. בדיקה זו הינה מדוייקת מאוד, אך הרגישות של הבדיקה יורדת בגיל המבוגר (מעל גיל 65) בשל הסתיידויות של העורקים אשר עשויים לפגום באיכות ההדמיה.

לאחר השלמת הבדיקות הלא פולשניות יש להתייעץ עם קרדיולוג לגבי צורך בטיפול תרופתי ובהמשך בירור על ידי צנתור כלילי.

צנתור כלילי הינה פעולה פולשנית, אשר כוללת חלק אבחוני, במהלכו מבוצעת הדמיה של עורקי הלב על ידי הזרקת חומר ניגוד. במידה וקיימות היצרויות משמעותיות בעורקי הלב ניתן לטפל בהם על ידי הרחבת ההיצרות באמצעות בלון והשתלת תומכן.
קיימות כיום טכנולוגיות מתקדמות של חלקם הפנימי של העורקים במהלך צנתור, הערכה של זרימת הדם בעורקי הלב וכן הערכה של תפקוד וזרימת הדם של כלי הדם הקטנים של הלב אשר אינם נראים בצנתור.

החלק החשוב ביותר והטיפול היעיל ביותר במחלת לב כלילית הינו מניעה ועל כן קיימת חשיבות עליונה לביצוע מעקב מסודר על ידי קרדיולוג, הקפדה על טיפול תרופתי והקפדה על אורח חיים פעיל ובריא.

ד"ר עופר חבקוק
הלב והמוח, שני איברים חשובים ומשמעותיים בתפקודו ואיכות חייו של האדם. כשאיבר אחד מאותת על חולי, זהו סימן לבדוק ולבחון את מצבו של השני…
קרא/י עוד >>

ד"ר עופר חבקוק

דום לב הוא אירוע מפחיד במיוחד משום שהוא מגיע ללא נורות אזהרה ומסוכן מאוד. ד"ר עופר חבקוק, מנהל יחידת אי ספיקת לב באיכילוב, התארח בפודקאסט "מרפאת מומחים" כדי לשפוך אור על התופעה המדאיגה….
קרא/י עוד >>

ד"ר מעין קניגשטיין
מערכת בדיקה חדשה בחדר הצנתורים חושפת את מצבם של כלי הדם הקטנים המווסתים את זרימת הדם את הלב. ראיון עם ד"ר מעין קניגשטיין, מצנתרת בכירה ביחידה לקרדיולוגיה התערבותית, במערך הקרדיולוגי, איכילוב…
קרא/י עוד >>

ד"ר מעין קניגשטיין

שימוש בטכנולגיות ההדמיה והערכת הפיזיולגיה של זרימת הדם במעבדת הצנתורים, הביאו למהפכה בתחום הטיפול ההתערבותי במחלה כלילית…
קרא/י עוד >>

ד"ר מעין קניגשטיין

מחלה בכלי הדם הקטנים של הלב פוגעת באיכות החיים, גורמת למגבלה תפקודית, כאב בחזה, קוצר נשימה במאמץ, ועשויה לפגוע בתפקוד הלב בטווח הרחוק…
קרא/י עוד >>

ד"ר מעין קניגשטיין

תעוקת חזה עמידה, ומחלה מיקרו וסקולרית, האבחון והטיפול…
קרא/י עוד >>

ד"ר מעין קניגשטיין

תומכני הלב עברו כמה שיפורים בעשורים האחרונים והיום הם טובים יותר מאי פעם. למרות זאת, לא כל תומכן יתאים לכל חולה…
קרא/י עוד >>

ד"ר מעין קניגשטיין

מטופלים הסובלים מתעוקת חזה יציבה אינם מקבלים טיפול ומחלתם נחשבת עמידה. התקן חדשני המושתל בווריד המרכזי של הלב מסייע לווסת את זרימת הדם כדי להקל על החולים…
קרא/י עוד >>

הפרעות קצב וקוצבים

ד"ר אודי חורין
העתיד כבר כאן – פריצות דרך טכנולוגיות מאפשרות קיצוב פיזיולוגי, השתלת קוצבים ללא אלקטרודות והטענת סוללה מבחוץ ללא התערבות ניתוחית…
קרא/י עוד >>

הפרעות בקצב הלב

שריר הלב עובד ללא הפסקה, בכל פעימה הוא עובר התכווצות והרפיה אשר מאפשרים את זרימת הדם בגופנו. פעילות זו נשלטת על ידי מערכת חשמלית עצמאית שתפקידה לדאוג לגירוי חשמלי סדיר ולהוליך אותו ממקום למקום בתוך הלב. המערכת החשמלית הזו מושפעת ממערכת העצבים המרכזית האוטונומית (שאינה בשליטה רצונית), המווסתת את קצב הלב בהתאם לצרכי הגוף. קצב הלב התקין בזמן מנוחה הוא 60 – 100 פעימות לדקה. הפרעות בקצב הלב עלולות להתרחש כאשר המערכת החשמלית משתבשת וקצב הלב עשוי להיות איטי מדי (ברדיקרדיה) או מהיר מדי (טכיקרדיה).

צפו בד"ר אודי חורין מסביר על טיפול בהפרעות קצב הלב מתוך התכנית סטטוסקופ

האטה בקצב הלב – Bradycardia

מחלה בבלוטת הסינוס – Sinus node dysfunction

בלוטת הסינוס משמשת כקוצב הלב הטבעי שלנו אשר מכתיב את הדופק שלנו. כאשר הבלוטה שולחת גירויים חשמליים בתדירות נמוכה מדי קצב הלב יורד מאוד, תופעה שעשויה לגרום לחולשה קיצונית, עייפות, אי סבילות למאמץ ואף לאיבוד הכרה.

מחלה במערכת ההולכה

במהלך פיזיולוגי תקין, הגירויים החשמליים אשר יוצאים מבלוטת הסינוס, עוברים מכיוון הפרוזדורים לכיוון החדרים דרך קשרית בשם AV node וצרור ההולכה ע"ש His. כאשר קיימת מחלה במערכת ההולכה, עשויה להתפתח האטה או חסימה של הגירוי החשמלי בין הפרוזדורים והחדרים, וכתוצאה מכך קצב לב איטי והתכווצות איטית של החדרים על אף שקצב הפרוזדורים תקין.

איך מטפלים בברדיקרדיה?

ניתן לווסת את קצב הלב באופן זמני על ידי תרופות או על ידי קוצב זמני, אולם הטיפול הקבוע היחיד המתאים למצבים שבהם קצב הלב איטי הוא השתלת קוצב לב. קוצב הלב מנטר את קצב הלב ובמידה והדופק נמוך מהערך שהוגדר, קוצב הלב יכנס לפעולה וייקצב את הפרוזדורים או החדרים בהתאם לצורך.


הפרעות קצב מהירות – Tachycardia

הפרעות קצב מהירות מחולקות לשתי קטגוריות עיקריות: טכיקרדיות על-חדריות, שהמקור להן נמצא באחת העליות, וטכיקרדיות חדריות, בהן המקור להפרעת הקצב נמצא באחד מהחדרים.

טכיקרדיות על-חדריות

פרפור עליות (Atrial Fibrillation): – זוהי הפרעת הקצב השכיחה ביותר. מדורי הלב העליונים (הפרוזדורים) פועמים במהירות ובצורה בלתי מבוקרת (פרפור) כתוצאה ממספר רב של מוקדים ומעגלים חשמליים השולחים גירויים חשמליים מהירים .הפעימות המהירות והבלתי סדירות משפיעות על זרימת הדם בלב, ויוצרות דופק לא סדיר ולעתים אף תחושה של דפיקות בחזה.

רפרוף עליות (Atrial Flutter): מצב שבו קיים בעליות קצב מהיר וסדיר, כתוצאה ממעגל חשמלי לא תקין באחת העליות, לרוב הימנית.

טכיקרדיה עלייתית (Atrial Tachycardia): מצב שבו קיים קצב עלייתי מהיר וסדיר, כתוצאה ממוקד או מעגל חשמלי באחת העליות השולח גירויים חשמליים בקצב מהיר.

טכיקרדיה על-חדרית (SVT): קיים מסלול נוסף אשר משמש כמעקף להולכה התקינה דרך ה- .AV node המסלול הנוסף עשוי להימצא בתוך ה- AV node (AVNRT) או בתוך מחוצה לה (AVRT). המעקף הנוסף עלול לגרום לקצב לב מהיר, כתוצאה ממעבר גירוי חשמלי בצורה מעגלית. במצב זה, בלוטת הסינוס אינה שולטת בקצב הלב ואילו ה- AV node מהווה חלק מהפרעת הקצב ואינה מסוגלת לסנן את הגירויים החשמליים.

טכיקרדיות חדריות

טכיקרדיה חדרית (Ventricular Tachycardia): מצב שבו קיים קצב חדרי מהיר, שיכול להיות סדיר או לא סדיר. הסיבה לכך היא מוקד או מעגל חשמלי באחד מהחדרים השולח גירויים חשמליים בקצב מהיר, או מעגל חשמלי היוצר מצב דמוי "קצר" שבו הלב מתחיל לפעום במהירות מוגזמת. ככל שקצב התכווצות החדרים מהיר יותר, יורדת היעילות של פעולת הלב עד לכדי הרגשת סחרחורת, התעלפות, איבוד הכרה ואפילו דום לב.

פרפור חדרים (Ventricular Fibrillation): מצב שבו קיים קצב חדרי מהיר מאוד ולא סדיר, כתוצאה ממספר רב של מוקדים בחדרים, השולחים גירויים חשמליים מהירים. במצב זה התכווצות החדרים אינה יעילה. איבוד הכרה במצב של פרפור חדרים הוא מהיר מאוד, וללא טיפול מסתיים במוות.

פרפור פרוזדורים – Atrial Fibrillation

פרפור פרוזדורים היא הפרעת הקצב הנפוצה ביותר, כשהשכיחות עולה ככל שהגיל עולה וככל שקיימת תחלואה נלווית. על פי הערכות, אחד מתוך 4 אנשים בוגרים יפתח פרפור פרוזדורים במהלך חייו. בזמן פרפור, פרוזדורי הלב נעים בקצב לא סדיר ואינם מתכווצים.
פעימות מהירות ובלתי סדירות אלה של הפרוזדורים משפיעות על זרימת הדם בלב, ויוצרות דופק לא סדיר ולעתים אף תחושה של דפיקות בחזה.

התסמינים השכיחים ביותר שמופיעים במהלך אירוע של פרפור פרוזדורים כוללים:

  • דפיקות לב (פעימות לב לא סדירות או מואצות)
  • דופק לא סדיר
  • קוצר נשימה
  • חולשה
  • עייפות
  • סחרחורת/סחרור
  • התעלפויות וכאב בחזה.

כיצד מאבחנים פרפור פרוזדורים?

ניתן לאבחן פרפור פרוזדורים באמצעות בדיקת אק"ג (אלקטרוקרדיוגרם), הבודקת את הפעילות החשמלית של הלב. אם פרפור הפרוזדורים לא מתרחש באופן קבוע, אפשר להשתמש במכשיר הולטר לניטור ממושך יותר. 

הגישה הטיפולית בפרפור פרוזדורים

הטיפול בפרפור פרוזדורים מורכב משלושה רבדים:

1. מניעת היווצרות קרישי דם העלולים להישלח כתסחיפים למקומות שונים בגוף. בפרוזדור השמאלי נמצא מבנה אנטומי דמוי כיס צדדי שנקרא ה"אוזנית", ובהיעדר כיווץ נוצרים בחלל זה קרישי דם שיכולים להיסחף למוח ולגרום לשבץ מוחי. הטיפול היעיל ביותר למניעת תסחיפים הוא שימוש בתרופות נוגדות קרישה (NOAC). למטופלים שמסיבות רפואיות יש סיכון במתן נוגדי קרישה, מוצעת סגירת האוזנית בצנתור. בעזרת הדמיות של CT ובעזרת הנחיה בזמן אמת של אקו לבבי – ניתן למקם בצנתור התקן הסוגר את חלל האוזנית, בשבועות לאחר ההשתלה הגוף יוצר שכבת ציפוי טבעית ואוטם באופן סופי את האזור, החל משלב זה המטופל אינו נזקק עוד לנוגדי קרישה.


2. האטת קצב הלב בזמן הפרפור- Rate Control . כדי לבצע בקרה של קצב הלב (Rate Control) מוצעות למטופלים תרופות מרשם המאטות את ההולכה מן העלייה לחדר דרך צומת ה AV node. מטרת התרופות היא להגיע לדופק במנוחה מתחת ל-80 ובמאמץ לדופק של 110 עד 120 פעימות בדקה. לרוב משפרת האטת הדופק את הרגשתו של החולה.


3. היפוך הפרפור והחזרת החולה לקצב סינוס תקין – Rhythm Control החזרת קצב הסינוס ושמירה עליו היא פעולה לא-פולשנית שניתנת לביצוע באמצעות תרופות או על ידי מכת חשמל (Electrical Cardioversion ) הניתנת לחולה המפרפר. 

חשוב לדעת כי שמירת קצב סינוס לאחר ההיפוך, דורשת טיפול תרופתי קבוע או ביצוע צריבה.

אבלציה (צריבה) בצנתור לשמירת קצב סינוס

צריבה זו פעולה המיועדת לחולים עם אירועים חוזרים של פרפור וכישלון של הטיפול התרופתי. זהו הליך שמטרתו נטרול האזורים הקטנטנים ברקמת הלב היוצרים אותות חשמליים לא תקינים וגורמים לפרפור פרוזדורים. ההליך מבוצע על-ידי החדרת צינורות מיוחדים (קטטרים) דרך וריד במפשעה אל הלב דרך מערכת כלי הדם. אחרי שהצנתר מגיע לתוך הלב, מועברים גלי רדיו חזקים לקצה הצנתר, שמונח על הדופן הפנימית של הפרוזדור, במטרה לנטרל (לבצע אבלציה) את האזורים הקטנטנים של רקמת הלב הפגומה ובכך למנוע היווצרות של אירועי פרפור פרוזדורים בעתיד. שיעור ההצלחה תלוי בסוג הפרפור (כרוני או התקפי) ובסוגי האנרגיה השונים בהם משתמשים לצריבה. 

לסיכום- פרפור פרוזדורים הוא מצב שכיח, המתבטא בדופק מהיר ולא סדיר. לרוב הוא אינו מסוכן בפני עצמו, אולם, ישנם סיבוכים אפשריים המתלווים לכך ומסיבה זו חשוב מאוד לקבל טיפול רפואי. החדשות הטובות הן שההתקדמות ברפואה מאפשרת לטפל בפרפור פרוזדורים ביעילות.

קוצבי לב ודפיברילטורים

 

הלב הבריא פועל באופן עצמאי ובתיאום מושלם בין כל חלקיו בזכות קוצב הלב הטבעי שלנו (Sinus node) ומערכת ההולכה החשמלית. כאשר קיימת הפרעה באחד המרכיבים של המערכת הזו עשויה להיווצר ירידה משמעותית בקצב הלב שיכולה לגרום לחולשה קיצונית, סחרחורות, ואיבוד הכרה. הטיפול במקרים הללו הינו השתלה של קוצב לב מלאכותי אשר מסדיר את פעולת הלב. השתלה של קוצבי לב מבוצעת החל משנות השישים של המאה העשרים, וכוללת יצירת חלל תת עורי בבית החזה בו מושתל הקוצב, אליו מחוברות אלקטרודות אשר מובלות דרך כלי הדם לחללי הלב.

קוצב לב 

בשיטה המקובלת, הקוצב מושתל בבית החזה ואליו מחוברת אלקטרודה אחת אשר מקצבת את העלייה הימנית ואלקטרודה נוספת אשר מקצבת את החדר הימני.  . המערכת מנטרת את הדופק באופן רציף, ובמידת הצורך מעבירה לרקמת הלב זרם חשמלי שגורם ללב להתכווץ ולבצע פעילותו, באופן מלאכותי. 

קיצוב פיזיולוגי

התובנה שהקיצוב היעיל והמדויק ביותר הינו הקיצוב הפיזיולוגי (הטבעי) הובילה לפריצת דרך טכנולוגית חדשה המאפשרת השתלה של אלקטרודה ישירות אל תוך מערכת ההולכה החשמלית הטבעית (באזור הצרור ע"ש His או בפיצול מרוחק יותר בשם Left Bundle Branch) , וכך הקיצוב מחקה את הפעילות הפיזיולוגית של מערכת ההולכה, ומשמר את ההתכווצות הטבעית והיעילה של הלב. מטופלים שעברו במחלקתנו השתלת קוצב לב בשיטה זו מציגים תרשימי אק"ג בעלי מורפולוגיה פיזיולוגית יותר (זאת אומרת, דומה לתרשים של אדם בריא ללא קוצב), התכווצות לבבית טובה יותר בבדיקות אקו לב,  והחשוב  מכל, מדווחים על הרגשה כללית טובה יותר.

קוצב ללא אלקטרודות

קוצב חדש הקרוי Micra הינו קפסולה זעירה הקטנה ב-90 אחוז מקוצב רגיל, ומושתלת באמצעות צנתור דרך וריד המפשעה ישירות לדופן הלב. הקפסולה מתפקדת כיחידת קיצוב עצמאית, ללא התקנים נוספים בגוף  וללא צורך באלקטרודות, ועל כן היא מצמצמת את שיעור הסיבוכים של קוצבי לב מסורתיים ואינה מותירה עדות חיצונית לכך שהמטופל נושא קוצב לב. 

קיצוב תלת לשכתי

בלב הבריא, כאשר מערכת ההולכה הטבעית תקינה, שני חדרי הלב מתכווצים בו זמנית. בחלק מהמטופלים הסובלים מאי ספיקת לב קיים חוסר סנכרון בהתכווצות מדורי הלב וירידה משמעותית בתפוקת הלב. במצבים כאלה קיימת אפשרות לסנכרן מחדש את התכווצות חלקי הלב השונים, באמצעות השתלת CRT – Cardiac Resynchronization Therapy. הגירויים החשמליים בשלוש האלקטרודות מתוזמנים היטב באופן שממקסם את התפוקה הלבבית.

דפיברילטור

בראשית שנות ה-80 פיתח קרדיולוג ישראלי בשם מישל מירובסקי השתלת דפיברילטור אוטומטי כטיפול מציל חיים בדום לב. דום לב (Sudden Cardiac Arrest) מתרחש כתוצאה משיבוש בפעילות החשמלית של הלב – פרפור חדרים או טכיקרדיה חדרית מהירה, ללא התכווצות לבבית יעילה. במטופלים ששרדו דום לב, או שנמצאים בסיכון גבוה לחוות דום לב, ניתן לבצע השתלת דפיברילטור שמנטר באופן רציף את הפעילות הלבבית ומטפל בהפרעות קצב מסוכנות במידת הצורך. לאחר זיהוי הפרעת הקצב, בדרך כלל לאחר 1-2 שניות מזיהוי הפרעת פרפור חדרים או טכיקרדיה חדרית מהירה, המכשיר טוען את עצמו ומשחרר אנרגיה דרך האלקטרודה שנמצאת בחדר הימני. מכשירי הדפיברילטור החדישים מתוחכמים ויעילים יותר והם מאפשרים טיפול בהפרעות קצב מסוימות ע"י קיצוב מהיר יותר, או שינוי במהירות הקיצוב בין פעימה לפעימה, לעיתים מבלי שהמטופל מרגיש זאת. במידה והטיפול ה"שקט" הזה נכשל יש מעבר לטיפול אגרסיבי יותר על ידי מתן מכת חשמל בעוצמה גבוהה יותר. 

ניטור מרחוק

מרבית קוצבי הלב והדפיברילטורים החדישים נתמכים במערכות לניטור ביתי. המערכות הללו שואבות באופן אוטומטי ועל בסיס יומי מידע רב מתוך הקוצב או הדפיברילטור המושתל. המידע כולל מדדים לגבי תקינות המכשיר, הפרעות קצב, ומצב בריאותו של המטופל. כאשר קיימת חריגה או אירוע משמעותי, מועברת התראה ישירות למערכת הניטור בבית החולים  ואנו יוצרים קשר עם המטופל ונוקטים בפעולות הנדרשות על מנת לטפל בחריגה.

אי ספיקת לב

ד"ר עופר חבקוק
אי ספיקת לב הינה מחלה קשה ששכיחותה עולה. מהי אי ספיקת לב וכיצד מטפלים בה?
קרא/י עוד >>

ד"ר עופר חבקוק
אי ספיקת לב אינה מחלה קלה. אנשים הסובלים ממנה אינם יכולים להשלים עם המצב ולחיות עם הסימפטומים ללא טיפול תרופתי מותאם ומעקב רפואי הדוק…
קרא/י עוד >>

מחלות מסתמיות

מחלות של מסתמי הלב- מסתם אורטלי

המסתם האורטלי הינו מסתם (שסתום) אשר ממוקם בין חדר שמאל של הלב לאבי העורקים, ותפקידו לאפשר זרימה חד כיוונית של דם עשיר בחמצן מהלב ליתר חלקי הגוף. קיימות שתי בעיות או מחלות עיקריות אשר עלולות להתפתח במסתם זה – היצרות של המסתם או דליפה שלו.

היצרות של המסתם האורטלי – זהו מצב בו פתח המסתם מוצר באופן המפריע לזרימת הדם מהלב לאבי העורקים, דבר שפוגע באספקת הדם לחלקי הגוף השונים ועשוי להתבטא בקוצר נשימה בעת ביצוע מאמצים, אי סבילות למאמצים, תעוקת חזה ואף אירועים של אובדן הכרה.

הסיבה העיקרית להתפתחות המחלה היא הסתיידות המסתם, המתרחשת עם העלייה בגיל. בנוסף לכך, חלק מן האוכלוסייה סובל ממום לב מולד שבגינו ישנם רק שני "עלים" במסתם (ולא שלושה כמו במסתם תקין), מום זה גורם לשכיחות גבוהה יותר של התפתחות ההיצרות האאורטלית וביטי שלה בגיל צעיר יותר.

האבחנה של היצרות במסתם האורטלי מתבצעת באמצעות בדיקת אקו לב. בשלבים הראשונים של ההפרעה במסתם יש צורך במעקב בלבד ובטיפול תרופתי, אך כאשר ההיצרות הינה חמורה, וגורמת לתסמינים, קיימת התוויה להחליף את המסתם בניתוח או בצנתור. בעבר האפשרות היחידה לטיפול במסתם היתה החלפתו בניתוח לב פתוח. כיום קיימת אפשרות להשתיל מסתם חדש בצנתור. על מנת להעריך את חומרת ההיצרות של המסתם יש לבצע כאמור בדיקת אקו לב ולהתייעץ עם קרדיולוג לגבי האופציות הטיפוליות.

דליפה של המסתם האורטלי הינה מצב בו חלק מדם אשר אמור לעבור מהחדר שמאלי של הלב אל אבי העורקים חוזר אל החדר השמאלי דבר שגורם לירידה בתפוקת הלב ועליה בלחצי המילוי של הלב. הפרעה זו עשויה להתבטא בקוצר נשימה במאמץ והתפתחות של אי ספיקת לב.

גם הפרעה זו מאובחנת בבדיקת אקו לב, והטיפול בה הינו במרבית המקרים בניתוח, ובמיעוט המקרים בצנתור.

ד"ר ניר פלינט

טיפולים זעיר פולשניים בחדר הצנתורים מחליפים ניתוח לב פתוח בחולים עם מחלות של מסתמי הלב ומומים מולדים…
קרא/י עוד >>

זימון תור לד"ר עופר חבקוק

Odoro Integration Test

זימון תור לד"ר מעין קניגשטיין

Odoro Integration Test

זימון תור לד"ר אודי חורין

Odoro Integration Test

זימון תור לד"ר ניר פלינט

Odoro Integration Test

זימון תור לד"ר שפיק חורי

Odoro Integration Test

מרכז רפואי תל אביב
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם​

מרכז רפואי פתח תקווה
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם​

מרכז רפואי רעננה
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם​

מרכז רפואי בסר 4
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם​

מרכז רפואי רמת השרון
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם​

השכרת מרפאות
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם​