4

אי ספיקת לב – ד"ר עופר חבקוק

"ד"ר, הלב שלי לא עובד?", "ד"ר, אני הולך למות?", "למה אני לא מצליח לישון?", "למה אין לי אוויר?", "למה אני לא אוכל כלום אבל הבטן מתנפחת כל הזמן?"

שאלות, חרדה וחשש מפני הבאות מאפיינים לעיתים קרובות מטופלים שאובחנו כסובלים מאי ספיקת לב. מחלה מורכבת זו מזנקת בשכיחותה לאחרונה, ולצד התפתחויות מדעיות פורצות דרך שהביאו למהפכה בטיפול בחולים, ניתן עדיין לראות לצערנו שיעורי תחלואה ותמותה מפתיעים בחומרתם בקרב מטופלים אלה. לשם השוואה, סיכויי התמותה של גבר בן 65, הסובל מאי ספיקת לב כתוצאה מירידה בהתכווצות שריר הלב עומדים על כ-20% בשנתיים למרות טיפול תרופתי אופטימלי, זאת לעומת סיכויי תמותה של כ-16% בשנתיים בקרב חולי סרטן המעי הגס.

מהי אי ספיקת לב?

במצב התקין משמש הלב כמשאבה הפועלת באופן הבא – דם לא מחומצן חוזר מהגוף אל העליה הימנית, עובר אל החדר הימני ומשם אל הריאות על מנת שיתחמצן. דם מחומצן חוזר אל העליה השמאלית, עובר אל החדר השמאלי ומשם אל הגוף וחוזר חלילה. על מנת שהלב יפעל באופן תקין עליו ליצור כוח התכווצות יעיל (כדי להעביר את הדם אל הגוף) אך גם להיות מסוגל לעבור הרפיה תקינה (על מנת שהלחצים בתוכו לא יעלו במידה חריגה כאשר הוא מתמלא בדם), עליו להעביר את הדם בכיוון הנכון (פעולה הדורשת תפקוד תקין של מסתמי הלב) וכן לפעול בקצב חשמלי טבעי וסדיר. כשל של כל אחד המרכיבים הללו עשוי לגרום להפרעה בפעילות הלב וכאשר להפרעה זו נלווית פגיעה בתפקודו היומיומי של המטופל, יסבול אותו אדם מאי ספיקת לב.

המטופל הטיפוסי הסובל מאי ספיקת לב יחווה קוצר נשימה מתגבר בזמן ביצוע פעילות גופנית עד כדי הופעת תסמינים אלה במנוחה. תלונות אלה ילוו בדרך כלל בנפיחות באיזור הקרסוליים והבטן ועליה במשקל הנובעת מצבירת נוזלים ואף מקשה על הנשימה. הסיבה לצבירת נוזלים זו קשורה לאופן שבו מתמודד הגוף עם אי ספיקת הלב: הירידה ביכולתו של החדר השמאלי לעמוד בדרישות הגוף גורמת לאיברי הגוף לקבל אספקת דם במידה שאינה תואמת את צרכיהם.

במצב נורמלי, ירידה באספקת הדם לכליות נובעת בד"כ ממצבי התייבשות או אובדן דם. בהתאם, משחררות הכליות הורמונים שתפקידם אגירת מלח ומים שתשמש לשמירה על לחץ הדם ושמירה על תפוקת הלב בהתאם לדרישת הרקמות. אלא שכאשר הירידה באספקת הדם לכליות נובעת לא מהתייבשות אלא מירידה בתפקוד החדר השמאלי, נגרמת למעשה אגירה מיותרת של מלח ומים המצטברים ברקמות ומקשים על התפקוד. יתירה מזאת, הפרשה ארוכת טווח של הורמונים אלה אף גורמת באופן פרדוקסלי לפגיעה מתמשכת בתפקוד החדר השמאלי והחמרה באי ספיקת הלב.

בעבר התבסס הטיפול באי ספיקת לב על תרופות שתפקידן היה לסייע בסילוק עודפי נוזלים והגברת יכולת ההתכווצות של שריר הלב. אלא שככל שגדלה ההבנה אודות המנגנונים העומדים בבסיס אי ספיקת הלב, פותחו תרופות שתכליתן תיקון הכשל ההורמונלי אשר מחמיר למעשה את המחלה. תרופות אלה כגון חסמי בטא (beta blockers) וחסמי ציר הרנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון (renin angiotensin aldosterone inhibitors) הביאו לשיפור דרמטי בתחלואה ובתמותה של מטופלי אי ספיקת לב.

בשנים האחרונות אף פותחו תרופות אשר לא רק מפחיתות את השפעת ההורמונים "השליליים" אלא אף מעלות את הפרשת ההורמונים המשפרים ומאזנים אי ספיקת לב ועל ידי שימוש בתרופות אלה (neprilysin inhibitors) ניתן להגיע לתוצאות טובות אף יותר מבעבר.

בנוסף, תגליות חדשות חשפו כי תרופות שיועדו בעבר למחלת הסוכרת (SGLT2 inhibitors), מביאות להפחתה משמעותית בתחלואה ובתמותה של חולי אי ספיקת לב והם מוכנסות בימים אלה לשימוש רוטיני בקרב מטופלים אלה. עם התקדמות הטכנולוגיה פותחו מכשירים רבים המסייעים בניטור המטופלים, במניעת מוות פתאומי, בשיפור תפקוד הלב, ובמקרים חריגים, אף בהגברה דרמטית של אספקת הדם לגוף באופן שמחליף למעשה את תפקידו של החדר השמאלי.

לניטור מצבם של חולי אי ספיקת לב ישנה חשיבות רבה, שכן מחקרים רבים הראו כי בקרב מטופלים יציבים המועדים להחמרה קלינית, יופיעו שינויים המעידים על עליה בלחצים בתוך מדורי הלב עוד טרם הופעת התסמינים הקליניים.

באמצעות מכשירים זעירים המושתלים בגוף המטופל ניתן לנטר מרחוק לחצים אלה וכך לטפל מבעוד מועד ולמנוע החמרה במצבו של המטופל. מכשירים אחרים הנמצאים בשימוש תדיר בקרב חולי אי ספיקת לב הם קוצבי לב ייעודיים אשר להם תפקידים שונים.

קוצבי לב הפועלים כדפיברילטור (defibrillator) משמשים למעשה כ"מפקחים" העוקבים אחר קצב הלב במטרה לזהות הפרעות קצב חריגות העשויות להדרדר לכדי דום לב. במקרה בו מזוהה הפרעת קצב מסוכנת יגיב המכשיר במתן שוק חשמלי שמטרתו הפסקת הפרעת הקצב והחזרת הדופק הסדיר.

קוצבי לב ייעודיים אחרים נועדו לטיפול באוכלוסיות ספציפיות של חולי אי ספיקת לב אשר אצלם ישנה בעיה בהעברת האות החשמלי התקין המשמש לתאום התכווצות הלב. במקרים אלה משמשים קוצבי הלב לשיפור תפקוד החדר השמאלי ע"י תאום העברת האות החשמלי בתוך שריר הלב (cardiac resynchronization therapy).

במקרים קיצוניים של אי ספיקת לב אשר בהם תפקוד החדר השמאלי פגוע במידה קשה על אף טיפול מיטבי, ניתן להשתמש במכשיר שתפקידו להחליף למעשה את החדר השמאלי ולספק דם מחומצן לגוף (LVAD – left ventricular assist device).

בניתוח מושתלת משאבה השואבת דם מחלל החדר השמאלי ומזריקה אותו דרך צינור עוקף אל אבי העורקים ומשם אל הגוף. בשל המחסור הקשה באיברים להשתלה, משמשים מכשירים אלה למעשה כתחליף להשתלת לב והביאו למהפכה בטיפול בחולים קשים אשר בלעדיהם סיכויי ההשרדות שלהם נמוכים ביותר.

מטופלי אי ספיקת לב נמצאים אמנם בסיכון גבוה וחווים תסמינים רבים המקשים על תפקודם היומיומי,
אך עשויים להתנחם בעובדה כי תחום זה נמצא בהתפתחות מתמדת המביאה להעלאת הידע הרפואי ואיתו לאופקים חדשים בטיפול.

זימון תור למרפאה

Odoro Integration Test

זימון תור למרכז רפואי פתח תקווה

Odoro Integration Test

מרכז רפואי רעננה
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם​

זימון תור למרכז רפואי ר"ג - ב"ב

Odoro Integration Test

מרכז המוח
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם​

מרכז הלב
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם​

המכון הנוירוקוגנטיבי
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם​

מרכז התירואיד
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם​

מרכז ״רצף״
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם​

מכון סוכרת
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם​

מכון בדיקת EEG
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם​

השכרת מרפאות
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם​

דילוג לתוכן